יש לא מעט ישראלים שרוצים להשקיע בבורסה. ואכן, יש משקיעים שהרוויחו לא מעט כסף, והחלום של כל אחד הוא להיות ה"וורן באפט" הבא. אך בשביל לסחור בבורסה צריך להכיר אותה, צריך להבין וצריך להתקדם לאט לאט. יש לא מעט סיכונים אך יש גם סיכויים, ואלו שהצליחו הם בעיקר אלו שהיו סבלניים אך גם עם יכולת לעמוד בלחצים הנפשיים הכרוכים בהשקעות. שוק המט"ח הוא השוק הפיננסי הגדול ביותר בעולם, שוק שמעורבים בו סכומי כסף אדירים כמו גם לא מעט אנשים. הוא מתבסס על המרווח בין שער הקנייה לבין שער המכירה או במילים אחרות, אם קניתם 1000 דולר ב-3600 ₪ ומכרתם אותם ב-3900 ₪, הרווחתם 300 ₪ שזה ההפרש בין הקנייה והמכירה. כמו בכל מסחר שהוא, קונים בזול ומוכרים ברגע שאפשר למכור ביוקר. 

שוק המט"ח הוא אם כן השוק הגדול והמשוכלל ביותר כיום בעולם. זהו שוק שמעורבים בו תאגידים, ממשלות, בנקים מרכזיים, ספקולנטים ומי לא... המסחר במטבע חוץ מתקיים 5 ימים בשבוע 24 שעות, מיום שני עד יום שישי כשבכל יום נסחרים כ-4 מיליארד טריליון דולר אמריקאי. לא מעט. 

למה יש בכלל את הצורך במטבע חוץ? למה נפח המסחר בו הוא כל כך גדול ולמה זהו השוק הגדול ביותר בעולם? יש כמה סיבות לכך:

•תיירות – בעבר, תיירות היתה בעיקר מקומית. בין אם זה בישראל או בכל מקום אחר, אנשים היו מטיילים בעיקר בתוך שטח המדינה שלהם ופחות היתה תיירות בינלאומית, אך כיום כשהכול נגיש כל כך ופשוט כל כך, היום כשהתעופה מתקדמת כל כך, עולם התיירות הבין לאומית הוא עולם שוקק חיים ובעיקר פעיל כלכלית. תיירות בינלאומית מחייבת את התיירים הנכנסים לכל מדינה ומדינה לרכוש את המטבע המקומי.

•השקעות זרות – העולם הוא היום כפר גלובאלי וכמו בתיירות, אם בעבר ההשקעות היו פנים ארציות היום המצב שונה לגמרי והיום יש לא מעט השקעות בינלאומיות ובכלל, כסף זורם ממדינה למדינה בקלות רבה יותר. 

•תאגידים גדולים – גם בחברות ובתאגידים המצב היום שונה. בעבר הם היו תאגידים מקומיים אך כיום התאגידים הם בין לאומיים מה שאומר שיש להם ספקים ממדינות שונות, הם מייצאים החוצה, הם צריכים לשלם לעובדים שלהם במטבעות שונים בהתאם למיקום שלהם על פני הגלובוס וכל הפעילות שלהם היא בין לאומית.

•ייבוא – יש לא מעט מסחר ובעיקר ייבוא למדינות שונות. המבחר הגלובאלי מחייב שימוש במטבעות זרים. 

בשביל לסחור במטבע חוץ צריך להכיר תחילה כמה מונחים חשובים אך יותר מכך, בסיסיים.

שער החליפין הוא אם כן השער שנקבע בין שני הצדדים ולפיו הם מבצעים את הקנייה והמכירה. כך לדוגמא אם שניים רוצים לסחור בשקל אל מול הדולר, אם הם מחליטים שהדולר לצורך העניין שווה כרגע 3.5 ₪ הם ממשיכים לסחור מכאן. שער החליפין הוא המחיר של יחידת מטבע חוץ במונחים של המטבע המקומי. 

ייסוף – כאשר המטבע המקומי מתחזק ניתן לקנות בו יותר מטבע זר. פעולה זו נקראת ייסוף.

פיחות – כאשר המטבע המקומי נחלש וניתן לקנות בו פחות מטבע חוץ.

יש פרמטרים שונים המשפיעים על הפיחות והייסוף. הראשון הינו המצב הביטחוני והפוליטי שיכולים במהירות להשפיע על מצבו של המטבע המקומי, וישראל היא דוגמא לכך שמטבע כזה יכול להיות מאוד לא יציב בתוך שעות. זה קורה מכיוון שהמטבעות הללו משפיעים על יכולת הייצור והמסחר וכשיש מצב בטחוני או פוליטי רעוע, הייצור והמסחר קטנים. עוד מצב שגורם למצב של פיחות במטבע הוא במצב בו יש גירעון והמוכרים רוצים למכור את המטבעות שברשותם כמה שיותר מהר ואפילו במחיר זול יותר, במצב כזה ערכו של המטבע המקומי יורד מה שמוביל למצב של פיחות. מה שמשפיע על ייסוף יכול להיות ריבית גבוהה, או במילים אחרות, מי שישקיע מחו"ל ויכניס כסף זר יקבל יותר על ההשקעה שלו במקרה והיא צלחה, מה שמושך עוד ועוד משקיעים שמוכנים לקנות את המטבע המקומי ביותר כסף וזה מוביל למצב של ייסוף. ולבסוף, הציונים שמדינות מקבלו בדירוג האשראי שלהן, איתנות הכלכלה המקומית ועוד פרמטרים אחרים.