בשביל להבין כיצד
מושפע שער הדולר לעומת השקל, צריך ללכת קצת אחורה ולהבין מהו בכלל מטבע חוץ, למה צריך
אותו ומה משפיע עליו. מטבע חוץ כשמו כן הוא, מטבע של מדינה אחרת, מטבע שמקובל
לסחור איתו בין מדינות. רוב המסחר במטבע חוץ (ובמקרה שלנו – הדולר) מתבצע על ידי
גופים רשמיים ועל ידי הבנקים, על ידי תאגידים ועל ידי ממשלות. כיום המסחר במטבע
חוץ מתבצע באמצעות מחשבים ולכן ניתן לסחור בו כמעט בכל שעות היממה. אבל למה צריך
בכלל מטבע חוץ וספציפית דולר? למה נפח המסחר בו הוא כזה משמעותי? הנה כמה סיבות
שצריך להכיר
הסיבות לצורך במטבע חוץ וספציפית בדולר
- תיירות – פעם, התיירות הייתה לא משמעותית ביחס להיום. מחירי הטיסות היו יקרים מאוד יחסית לתקופה, השהייה כולה הייתה יקרה ובכלל, תיירות בין מדינות היתה שמורה בעיקר לבעלי הממון. היום המצב שונה לגמרי והתיירות בין מדינות רק הולכת ופורחת. בשביל לטייל במדינה מסוימת צריך לרכוש את המטבע המקומי.
- תשלום משכורות והעברת כסף – העולם היום הוא עולם גלובאלי, עולם בו מתקיימים קשרי מסחר רבים בין מדינות והיום יש הרבה יותר סוחרים שמייבאים או מייצאים מאשר בעבר. על הסחורה צריך לשלם וצריך לעשות את זה במטבע המקומי, וכשמדובר על ארצות הברית המסחר עימה מתקיים בדולרים ובשקלים. בנוסף, יש היום לא מעט חברות שיש להן סניפים בחו"ל ולעניינינו – בארצות הברית. החברות הללו צריכות לשלם משכורות לעובדים שלהן במטבע המקומי, מה שאומר שאם לחברה ישראלית יש סניף במנהטן, היא צריכה לשלם לעובדים בדולרים.
- השקעות זרות – עוד השפעה של הגלובליזציה היא השקעה בין מדינות. כמו בתיירות ובמשכורות, יש הרבה יותר עסקים בין מדינות ובשביל לקיים אותם צריך מטבע חוץ.
איך נקבע השער היציג?
שער הדולר היציג הוא השער הממוצע היומי שהתקיים בפרק זמן שהגדירו אותו מראש. איך זה מתבצע? בשביל לקבוע את השער היציג של הדולר צריך לקחת דגימה, והדגימה הזו נלקחת באקראי בסביבות השעה 15:00, דגימה שאמורה לייצג את המסחר שהתקיים באותו היום בדולר אל מול השקל. אם יש שערים שנדגמו אשר חורגים מהממוצע שהתקבל ביותר משתי סטיות תקן, שער החליפין אינו מביא אותם בחשבון. יש מקרים קיצוניים בהם הממוצע אינו משקף את השערים שהיו בשוק ובמקרה כזה ניתן להפעיל שיקול דעת בשביל לקבוע אותו. ברגע קביעת השער היציג מחושבים השערים היציגים של מטבעות אחרים לעומת הדולר.
ההשפעות על שער החליפין
שער החליפין לעניין הדולר הוא מחיר של דולר אחד לעומת השקל (מחיר של מטבע חוץ לעומת המטבע המקומי) הוא נקבע כעיקרון על ידי המוכרים והקונים בשוק אך לעיתים הממשלה היא זו שקובעת אותו. אם השקל מתחזק לעומת הדולר, זה נקרא ייסוף, ואם השקל נחלש לעומת הדולר, יש פיחות. אך מה משפיע על הייסוף והפיחות?
- שער הריבית – במצב בו הריבית בישראל גבוהה, יש יותר ויותר השקעות שנכנסות מחו"ל. במצב כזה מושקעים דולרים בארץ מה שאומר שחל ייסוף או במילים אחרות, הביקוש לשקל גדל והערך שלו עולה.
- מאזן התשלומים – כשיש גירעון במשק המוכרים מנסים למכור כמה שיותר שקלים בעבור דולרים מה שאומר שהמחירים שהם מקבלים על השקלים נמוכים או במילים אחרות – פיחות.
- המצב הכלכלי הכללי – המצב הכלכלי בישראל עשוי להשתנות ובהתאם הוא מקבל ציונים מגורמים חיצונים. יש חברות בינלאומיות שמעניקות דירוג לכלכלה הישראלית כמו גם לכלכלה של מדינות אחרות, וכך נקבע בין השאר המצב הכלכלי במדינה. ברור שאם הדירוג הוא גבוה יותר משקיעים רוצים לשים בישראל את כספם מה שאומר שערך השקל מול הדולר עולה עוד ועוד. במצב בו דירוג האשראי נמוך המשקיעים חוששים להשקיע בישראל מה שמתבטא שוב בהפחתת כוחו של השקל אל מול הדולר והתוצאה ברורה.
- השינויים במצב הביטחוני – ישראל היא מדינה לא יציבה מבחינה ביטחונית, את זה יודע כל ילד אבל גם משקיעים זרים יודעים. בכל רגע עלולה להיפתח מלחמה מכיוונים שונים, והמצב יכול להתדרדר במהירות. במצבים בהם יש ירי מאסיבי של טילים או איומים קונקרטיים, שוב, המשקיעים הזרים מושכים את כספם וחוששים להשקיע פה, מה שגורם לירידת השקל אל מול הדולר.
- השינויים במצב הפוליטי – גם המצב הפוליטי בישראל ידוע כמעורער. הבחירות בישראל אמורות להיות אומנם כל 4 שנים אך היו כבר לא מעט ממשלות שלא החזיקו מעמד יותר משנתיים. גם מצב פוליטי לא יציב הוא מתכון לפגיעה כלכלית במדינה מכיוון שלא ברור מה צופן העתיד והמשקיעים לא אוהבים אי וודאות.
- רמת האינפלציה – רמת האינפלציה היא במילים אחרות – כמה הכסף שלנו שווה. מה אנחנו יכולים לעשות עם X שקלים. כשיש אינפלציה גבוהה יש פחות ביקוש למוצרים ישראלים ואנשים פונים לקנות את אותם מוצרים בחו"ל. זה אומר שיהיה יותר ביקוש לדולר וזה אומר שערך השקל ייפגע משמעותית וירד.
עולם שרק יהפוך לגלובאלי יותר ויותר...
כמו שראינו, מתקיים לא מעט מסחר במטבע חוץ בכלל ובדולר בפרט ויש חשיבות רבה לערך הדולק אל מול השקל ולהיפך. את המסחר הזה אפשר לראות בחברות ששולחות זרועות לכל רחבי העולם, אפשר לראות בעוד ועוד מוצרים מיוצאים ובעיקר מיובאים ואפשר לראות באין ספור עסקאות. העולם הוא כפר גלובאלי והאינטרנט אחראי לחלק גדול מכך, ומה שנראה בשנים הבאות יהיה יותר ויותר מסחר ופחות ופחות מחיצות בין מדינות. ישראלים ירכשו עוד ועוד מוצרים מארצות הברית והשילוח יהיה מן הסתם זול יותר ממה שהוא היום, ובכלל, המושג "מסחר גלובאלי" יהיה יותר ויותר מקובל, ולערך הדולר לעומת השקל תהיה יותר משמעות.
